כולנו מכירים את הצלקות השונות הנגרמות בעקבות חבלה, פצעי בגרות, זיהומים וכו'. צורת הצלקת משתנה בהתאם לסיבת היווצרותה, ומושפעת מפקטורים שונים ומגורמים סביבתיים מגוונים. הצלקת נוצרת בדרך כלל כתוצאה מתהליך דלקתי שנגרם באזור הפצע, המוביל לשינויים בעור ולהיווצרות הצלקת.
השינויים הדלקתיים עלולים להוביל לייצור יתר של רקמה או לחילופין לאיבוד רקמה, וכך גם מאפיינים את סוגי הצלקות השונות. קיימות שתי קבוצות עיקריות של צלקות: צלקות אטרופיות – הנגרמות ממחסור ברקמה, וצלקות היפרטרופיות – הנגרמות מעודף רקמה.
בסופו של דבר כל צלקת נוצרת על פי התהליך הפתולוגי שגרם ליצירה שלה, ויש לזכור שמלבד צורת העור, הצלקת מושפעת גם מפיגמנטציה, שגורמת לשינויי צבעים ולדהיית העור ובמקרים רבים עלולה גם להבליט את הצלקת.
צלקות אטרופיות
קבוצה זו מתאפיינת בצלקות שנוצרו בשל מחסור ברקמת עור שנגרם לאחר החבלה שגרמה להיווצרות הצלקת. צלקות אטרופיות הן בדרך כלל צלקות צרות ועמוקות המזכירות חור עמוק, החודרות אל שכבת הדרמיס (שכבת העור הפנימית).לרוב מדובר בצלקות אקנה שהינן נפוצות ביותר ומכונות "חטטים". צלקות אקנה מופיעות בגדלים שונים ומופיעות פעמים רבות לאחר פצעי בגרות.
הצלקת הזאת מתפתחת לאחר תהליך דלקתי שחדר את העור וגרם להרס הרקמה ולחדירה פנימה. התהליך הדלקת בעצם תפס את מקומו של העור, מנע ממנו להתפתח כראוי וכתוצאה נוצרה הצלקת הבולטת. ברוב המקרים הטיפול בצלקות אלה מתבצע על ידי שיטות שונות של פילינג, על פי חומרת המצב ועומק הצלקת.
צורה נוספת של צלקת אטרופית עלולה ליצור חור עגול וגדול יותר, בעל היקף רחב ועומק רב. מדובר בצלקות בולטות הרבה יותר, הנגרמות בדרך כלל על רקע פצע שהזדהם ומתאפיינות ב"מדרון תלול", כלומר אין ירידה הדרגתית של השקע, אלא מדובר בבור עמוק וחד.
הצלקת נוצרת לאחר שתהליך דלקתי פוגע ברקמת הקולגן, שאחראית להחזיק את העור בצורה יציבה וחזקה. כתוצאה מכך, נוצרת נפילה של שכבת העור העליונה ונגרמת הצלקת. הטיפול בצלקות אלה מורכב יותר וכולל פילינג, מילוי צלקות, הרמה או הסרת צלקות בלייזר (על פי חומרת המצב).
צלקות היפרטרופיות
צלקת היפרטרופית היא בעצם מסה מורמת של רקמה, שעולה על פני שטח העור. ברוב המקרים, צלקות אלה כוללות שטח נרחב יותר מאשר השטח המקורי של הפצע, ומופיעות כצלקת גדולה ולא אסתטית. כמו כן, פעמים רבות נוצרים היפרפיגמנטציה או היפופיגמנטציה באזור הצלקת, שגורמים לשינויים בצבעי העור.
ברוב המקרים, הצלקות ההיפרטרופיות מופיעות באזור החזה והבטן ומאפיינות יותר גברים. הצלקות האלה מתפתחות על רקע ייצור יתר של רקמה – לאחר הצלקת שנוצרה על רקע פצעי הבגרות, מתרחש ייצור יתר של עור המוביל להיווצרות הצלקת ההיפרטרופית.
ייצור היתר מתווך על ידי פקטורים שונים שאינם ידועים, ובסופו של דבר יוצר את הצלקת. ניתן לטפל בצלקות מסוג זה על ידי טיפול תרופתי אנטי דלקתי, המפחית את התהליך הפתולוגי באזור הצלקת ובין היתר גורם לעצירת ייצור היתר של הרקמה. משחות המכילות סטרואידים או זריקות בדרך כלל יעשו את העבודה, ובמידה ונוצרה צלקת גדולה במיוחד תמיד ניתן לפנות אל הטיפול הכירורגי או אל טיפולים כמו פילינג ולייזר.
צלקות קלואידיות
סוג הצלקות הקשה ביותר הוא הצלקות הקלואידיות – צלקות היפרטרופיות המכסות שטח נרחב, ואינן נתחמות באזור הפצע המקורי. צלקות קלואידיות מופיעות לאחר חבלות קשות, ונבדלות מהצלקות ההיפרטרופיות בכך שהן מתפשטות בפראיות לגובה ולצדדים, ובכך יוצרות רקמה צלקתית גדולה מאוד. במקרים קשים, הצלקת הקלואידית עלולה לגרום להפרעה בתנועה לאור הגברה במתח העור, ויש להסירה בטיפול כירורגי.